פסק-דין בתיק ת"ק 008028/04

בחודש יולי אוגוסט 1997, דהיינו לפני 7 שנים, רכש התובע אצל הנתבעת ריהוט וציוד תינוקות.

התובע שהינו עו"ד הכיר במהלך עבודתו, את מר טובי שמש וזה האחרון עוסק במישרין או באמצעות חברות שקשורות איתו במכירת ריהוט, ציוד, כלים וביגוד לתינוקות.

התובע שנולד לו ילד, פנה למר טובי,  וזה האחרון הפנה אותו לחנות בעמק יזרעאל על מנת לקחת משם עגלה, סלקל או כל ציוד אחר שאיננו ריהוט, ולגבי הריהוט הפנה אותו לראות דוגמאות בחנות המצויה בגן העיר ועל סמך הדוגמאות שיראה ויבחר, יסופק לו הריהוט ממפעל הנתבעת שהיה באותה עת ברחוב הסוללים 9 בבת-ים ושהיה בבעלות אביו של מר טובי.

הריהוט סופק לתובע, ולטענתו הוא שילם את מלוא התמורה בגין אספקה זו שסופקה לו בחנות וזו שסופקה לו במפעל, בסך כולל של 4,700 ש"ח ב- 3 שקים שהעתקם צורף לכתב התשובה שהגיש התובע (1,600 ש"ח ליום 01.03.98, 1,600 ש"ח ל- 01.04.98 ו- 1,500 ש"ח ליום 01.05.98).

בתוך הסחורה שנרכשה ע"י התובע, הייתה שידה ומיטת תינוק ולטענת התובע לאחר הרכישה התגלו פגמים קשים בשידה וחוסרים במיטת התינוק.  השידה - נפלו ממנה חלקים, והגלגלים התפרקו והתובע נאלץ בסופו של דבר לפרקה.  במיטה - הייתה בעיה עם התחתית שלה ולא סופק רכיב נוסף שהינו מעקה איתו ניתן להסב את מיטת התינוק למיטת ילד בוגר יותר.

התובע טוען, כי הוא פנה לנתבעת באמצעות מר טובי וזו לא נענתה לכל פניותיו, וגם הבטחותיו של מר טובי בשנת 2000 לקחת את השידה וליתן לתובע זיכוי בגינה, לא בוצעו.

הנתבעת טענה, כי מיטת התינוק אינה מסופקת עם רכיב נוסף, ואספקת מעקה נוער, כרוך בעלות נוספת, הוא היה צריך להירכש ע"י התובע, אם רצה בו.

יתר על כן, הנתבעת טענה כי היא מעניקה 3 שנות אחריות על מוצריה והיא מעולם לא קיבלה פנייה מהתובע וכי היא תשמח להשיב את מוצרי התובע למצב שמיש, אף שחלפו 7 שנים.

התובע העריך את עלות השידה ועלות המיטה בסך כולל של 3,200 ש"ח (דהיינו 1,600 ש"ח כל מוצר) וכך ציין בסעיף 10 לכתב התביעה.

הנתבעת טענה, כי התובע טוען לסכום נומינלי של 3,200 ש"ח למרות שבידי הנתבעת קבלה על תשלום של סך 1,803 ש"ח בלבד.

הנתבעת הופתעה כאשר בכתב התשובה הציג התובע שקים שנמסרו לפקודת הנתבעת בסך כולל של 4,700 ש"ח ועובדה זו לא התיישבה בלשון המעטה עם טענתה בכתב ההגנה, כי היא קיבלה בסה"כ 1,803 ש"ח.

התקיים דיון בפניי, נשמעו טענות התובע ועדותו, וטענות נציג הנתבעת ואכן את אשר יגורתי, התברר במהלך הדיון.

התברר כי חשבוניות וקבלות של הנתבעת אינן תואמות, חסרות, וחוסר הסדר שהוצג לי לכאורה בהנה"ח אצל הנתבעת, היה רב.

כך למשל, לכתב ההגנה של הנתבעת צורפה חשבונית מס' 1723 לפיה לכאורה סופקו המוצרים לתובע, בסכום של 1,803 ש"ח וכמו כן צורפה לכתב ההגנה קבלה מאותו חודש, דהיינו מחודש ספטמבר 97, לפיה שולם שיק בסך של 1,830 ש"ח התואמת  לכאורה את החשבונית האמורה.

ראשית, לא קיימת התאמה בין הסכום שבחשבונית לבין הקבלה ויש הפרש של 27 ש"ח בניהם ואין כל אסמכתא, כי הקבלה שהוצגה לי שייכת לחשבונית שצורפה מאחר ו החשבונית הוצאה ע"ש עו"ד פלטר (בטעות, צריך להיות בלטר) ואילו הקבלה הוצאה ע"ש לקוחות שונים.

לא רק זאת שאין התאמה בין הקבלה לחשבונית, התובע טוען, כי אין לו כל מושג איזה חשבון בנק מצוין בקבלה, וכי הוא לא נתן שיק כזה מעולם לנתבעת.

עוד טוען התובע, כי שלושת השיקים שניתנו ע"י לנתבעת, ניתנו רק החל מחודש מרץ 98 , ולכן לא ייתכן, כי הוצאה קבלה בחודש ספטמבר 97 על שיק או על תשלומים שטרם בוצעו, אלא בוצעו רק שישה חודשים מאוחר יותר.

בנסיון להתגבר וליתן הסבר לתמיהות האמורות, הסביר לי נציג הנתבעת מר שלומי שמש, כי החנות בעמק יזרעאל נוהלה כעסק פרטי שלו, ואילו המפעל נוהל על ידי הנתבעת שהינה חברה של אביו ואין כל מניעה מבחינתו, כי סחורה הנמכרת ומסופקת בחנות, תוצא החשבונית ללקוח ע"י החברה שלא מכרה את אותה הסחורה, ותערך התחשבנות בין החברה לבינו בגין התשלומים ששולמו לחברה.

גרסה זו של נציג הנתבעת לא רק שלא נותן הסבר מניח את הדעת לתמיהות שהתעוררו, אלא מגביר את הספק ומעורר את השאלות, האם ניתן לסמוך על מסמכים שהוצגו לי ע"י הנתבעת, האם מדובר במסמכים הקשורים כולם לעניין הנדון ו/או האם כל המסמכים הקשורים לעניין הנדון הוצגו בפני.